בג"צ 1107/21

תקציר

פסק הדין עוסק בהטלת הגבלות כניסה ויציאה בישראל עקב מגפת הקורונה מכוח תיקון מס' 6 לחוק הסמכויות. היא מכירה באופיין החריג של הגבלות כאלה על זכויות האזרח, אך מציינת כי זכויות אלה אינן מוחלטות, וכפופות למבחנים של פסקת ההגבלה, לרבות מידתיות ואי שרירותיות. בית המשפט מדגיש את הזכויות הדמוקרטיות החיוניות לצאת ולחזור לארצו של אדם, ובבסיסן חירויות יסוד שונות. הוא מדגיש את הפגיעה החוקתית המשמעותית שמציבות הגבלות אלה, במיוחד בשל עיתוי קיומן סביב הבחירות, העלולה לפגוע בזכות ההצבעה. למרות ההכרה בכוונותיה של הממשלה למנוע כניסת וריאנטים כתקפות, ההגבלות הוגדרו כבלתי מידתיות, חסרות קשר רציונלי, שרירותיות במכסתן של 3,000 כניסות ללא בסיס עובדתי ברור, ופוגעות קשות בזכויות הפרט מבלי לבחון חלופות פוגעניות פחות. בית המשפט מותח ביקורת על היעדר תשתית מנהלית מספקת או אכיפה יעילה של הבידוד, מטיל ספק בנחיצות של מגבלות כניסה פתאומיות וחמורות תוך שהוא מציע סעדים אפשריים כמו הגדלת קיבולת שדות התעופה ופיקוח מוגבר על הבידוד. מסקנת פסק הדין היא כי ללא ראיות והצדקות ראויות, תקנות אלה אינן יכולות להימשך, ומחייבות אמצעים עתידיים להישען על תשתית עובדתית מקיפה כדי להבטיח את עמידתן באמות מידה חוקתיות. בית המשפט נמנע מלשנות את התקנות הקיימות לפני פקיעתן, אך עומד על היצמדות עתידית למידתיות ולהצדקה עובדתית.