סע"ש 3260-11-21

תקציר

התיק סובב סביב תובע שנענה להצעת עבודה במלון בתל אביב במהלך מגפת הקורונה. המלון חיפש מישהו שיפקח על המקום ויבטיח שלא יהיה בלגן בזמן שהמלון היה סגור בגלל מגבלות COVID. התובעת שהתה במלון מספטמבר 2020 ועד יולי 2021 והוטלו עליה תפקידים שונים, לרבות מענה למקרי חירום, תחזוקת המקום וביצוע מטלות. השאלה המרכזית הייתה האם התובע היה עובד המלון או לא. בית המשפט שמע עדויות ועיין במסמכים שהוגשו על ידי שני הצדדים. היא הגיעה למסקנה כי התובע אכן היה עובד המלון והיה צריך לשלם לו שכר, למרות הסכמתו לעבוד ללא שכר. בית המשפט קיבל את מרבית טענות התובע. התובעת הייתה זכאית לשכר מינימום מספטמבר 2020 ועד יולי 2021, שהסתכם ב-46,947 ש"ח, לצד תשלומים נוספים עבור עבודה בסופי שבוע ובחגים, תקופת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה וחופשה שנתית. בית הדין הורה גם על פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, אי המצאת תלושי שכר ואי הודעה מוקדמת לעובד. עם זאת, בית המשפט התיר ניכוי של 4,500 ₪ בגין דמי השכירות של חדר המלון בו התגורר התובע במהלך עבודתו. בסך הכל חויב המלון הנתבע לשלם לתובע סך של 76,275.40 ₪, כולל ריבית סטטוטורית ושכר טרחת עורך דין, לאחר ניכוי דמי השכירות. עוד נקבע בפסק הדין כי על התובע להשיב את דמי האבטלה לאחר קבלת סכום פסק הדין. לנתבעת הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.