ה"מ 4872/97

תקציר

תושביה, המשיבים, של שכונה בתל אביב, סובלים ממה שהם רואים כמטרדים ומפגעים בלתי נסבלים הנובעים ממסעדה הממוקמת בסמוך לביתם. גם המסעדה, המבקשת מס' 1, השתמשה במחסן שהיה בקרבת מקום. המשיבים התנגדו להמשך השימוש במסעדה ובמחסן, בטענה שהוא גורם לסכנות ולהפרעות. הוועדה המקומית לתכנון ובניה (המבקשת מס' 2) העניקה למסעדה ולמחסן המשך שימוש, אך בתנאים שצורפו. המשיבים לא היו מרוצים מהחלטה זו והגישו עתירה לבית המשפט בטענה כי החלטת הוועדה אינה חוקית, בלתי סבירה ומתקבלת ללא דיון ראוי. עם זאת, טענו המבקשים כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתיק, שכן המשיבים לא מיצו את כל הסעדים המשפטיים העומדים לרשותם - הם לא ערערו לוועדת הערר כנדרש בחוק. בית המשפט הסכים וקבע כי פנייה לוועדת הערר הייתה דרך הפעולה המשפטית הנכונה. טענת המשיבים כי לא היו מודעים לזכותם לערער נדחתה שכן זכות הערעור קבועה בחוק. בית המשפט קבע, כי על המשיבים לנסות תחילה לערער על ההחלטה באמצעות ועדת הערר, ורק במידת הצורך יוכלו להביא את התיק לבית המשפט לעניינים מנהליים. מאחר שהמשיבים לא פעלו בהתאם להליך המשפטי הנכון, עתירתם נדחתה. עוד קבע בית המשפט כי המבקשים זכאים לקבל בחזרה את הוצאותיהם מהמשיבים, כאשר המבקשת מס' 1 קיבלה סך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ, אשר יותאם לאינפלציה ולריבית החל ממועד מתן פסק הדין.