עת"מ 34399-08-10

תקציר

העתירה, המבקשת להעמיד את העותר תחת "נוהל טיפול בהסדרי מעמד לבני זוג של אזרחי ישראל, לרבות אזרחים מאותו מין", נדחית. השאלה המרכזית הנטענת בעתירה היא האם החלטת המשיב שלא לאפשר לעותר ליהנות מההליך מוצדקת. העותר, השוהה בישראל שלא כדין מזה תשע שנים, טען לקשר עם בן זוג ישראלי רק לאחר מעצרו. העותרת לא הוכיחה די הצורך את כנות הקשר והחיים המשותפים עם בן הזוג הישראלי, דבר המהווה תנאי מוקדם להחלת ההליך. נוכחותו הבלתי חוקית של העותר בארץ, יחד עם סתירות ואי בהירות בדיונים, פועלים לרעתם. היעדר נוכחותו של עורך דינו של העותר בחלק מהדיונים אינו מהווה פגם הפוסל את הדיונים, מה גם שהבנתו של העותר באנגלית הספיקה לו כדי לעקוב אחר ההליך, ובאי כוחם לא הצביעו על אי בהירות כלשהי בשאלות או בתשובות. זאת ועוד, העותרים לא הביאו ראיות מספיקות לחיים משותפים, כגון הסכם שיתוף פעולה או תצהירים של קרובי משפחה או חברים התומכים בקשר ביניהם. אמת המידה הגמישה לבחינת היחסים אינה מסייעת לעותרים בשל הליקויים בטיעוניהם ובראיות שהוצגו. לפיכך, בית המשפט מחליט לדחות את העתירה, וצו ארעי המונע את הרחקתו של העותר מהארץ יעמוד בתוקפו למשך 30 יום נוספים.