ע"פ 41418-03-21

תקציר

הערעור מצליח באופן חלקי לזכות את המערער מהעבירה של העסקה שלא כדין של נתין זר. המערער, נושא משרה בחברה, הואשם בכך שלא פיקח ומנע העסקה בלתי חוקית של עובד זר ללא אשרה תקפה וללא ביטוח רפואי. בית המשפט קיבל את טענת המערער כי נתן הוראות מספיקות כדי לאמת את האשרה ולבדוק באופן שוטף את תקפותה. הראיות הראו כי המערער לא יכול היה לדעת באופן סביר על זיוף האשרה או על קיומה של תופעה כזו. יתר על כן, ההוראות שניתנו היו בעל פה, דבר סביר בהתחשב בגודל החברה ובאופיה. עוד מצא בית הדין כי המערער הנחה די הצורך את עובדיו לדאוג לביטוח רפואי לעובדים חדשים. עם זאת, לא עלה בידי המערער להוכיח כי נקט באמצעים נאותים להבטחת מעקב שוטף אחר הכיסוי הביטוחי הרפואי של העובד. באופן ספציפי, לא היה מעקב אחר סיום פוליסת הביטוח של העובד כאשר הפסיק לעבוד אצל מעסיק אחר. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את הערעור על העונש בגין עבירת העסקה ללא ביטוח רפואי, שעמד על קנס של 5,000 ₪. יתרת ההרשעה התייחסה לעבירה זו, ואילו המערער זוכה מאשמת העסקה שלא כדין. הקנס על העבירה האחרונה, 14 אלף שקל, בוטל.