ס"ע 55956-03-11

תקציר

הפרשה נסובה סביב משרד מבקר המדינה ואופן עריכת מכרזים פנימיים לאיוש משרות במשרד. התובעת, ד"ר דאהוח, עובדת קבועה במשרד המבקר, טענה כי הליך הבחירה היה לקוי וחסר שקיפות, וכתוצאה מכך נוצרה אפליה בין המועמדים. היא הצביעה באופן ספציפי על הרכב הוועדות הבוחנות ועל אי-עמידתן בהוראות תקנות שירות המדינה. הוועדות הורכבו מעובדים שנבחרו על ידי פקיד בכיר, מה שהעלה חשש לניגודי עניינים ולהיעדר פיקוח ראוי. פרקליט המדינה, לעומת זאת, טען כי משרד מבקר המדינה נהנה מעצמאות ממשרדי ממשלה אחרים, לרבות הזכות להחליט על מינויים פנימיים, לפי חוק יסוד מבקר המדינה וחוק שירות המדינה (מינויים). נוהל שקבע המשנה למנכ"ל הסדיר את הליך המכרז הפנימי, ודי, לטענת המדינה. בית המשפט שקל בכובד ראש את הטענות ופסק לטובת התובעת, בקובעו כי משרד מבקר המדינה אמנם פטור מהוראות מסוימות של התקשי"ר בנוגע למינויים פנימיים, אך הוא אינו פטור מקביעת הנחיות ברורות להבטחת שקיפות והוגנות בהליך. הנוהל הקיים, שאיפשר את בחירת הבודקים שהם כולם עובדי משרד, נמצא בלתי מספק, שכן הוא נעדר פיקוח ופרוטוקול מקיף. פסק הדין הדגיש את חשיבות המינהל התקין, השקיפות ומניעת ניגודי עניינים בפעולות השלטון. נקבע כי על משרד מבקר המדינה לקבוע כללים מפורטים לבחירת בוחנים ולבחינת מועמדים, תוך איזון בין שמירה על עצמאות המשרד לבין הבטחת צדק חברתי לעובדים. כללים אלה צריכים לשקף באופן אידיאלי את ההוראות שהותוו ב-CSR בנוגע להרכב הוועדות הבוחנות, עם התאמות מסוימות, ועליהם לתת עדיפות לשקיפות ולהגינות. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט את התביעה, וחייב את משרד מבקר המדינה לתקן את הנוהל הקיים או ליצור נוהל חדש ומפורט בתוך שישה חודשים. מסגרת חדשה זו חייבת לעמוד בעקרונות שהותוו בפסק הדין, ולהבטיח הליך מכרזי פנימי הוגן ושקוף. אם המשרד לא יעשה זאת, הוא יידרש לעמוד בהוראות האחריות התאגידית. לתובע נפסקו הוצאות משפט בסך 12,000 ₪. פסק דין זה מהווה שינוי משמעותי בנוהלי המינוי הוותיקים של משרד המבקר.