תפ"ח 1007/06

תקציר

הנאשם הואשם ב-15 סעיפים של עבירות ביטחוניות שביצע במשך 4 שנים, בין השנים 2002 ל-2005, בהן חברות בארגון טרור, קשירת קשר לביצוע פשע, רצח, ניסיון רצח, עבירות נשק ותחמושת, אימונים צבאיים אסורים וחדירה. בכתב האישום יוחסו לנאשם גיוס מחבלים לביצוע פיגועי התאבדות, לרבות גיוס המחבל שביצע פיגוע במוצב צה"ל בארז, בו נהרגו ארבעה חיילים, והשתתפותו הפעילה בפיגוע. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הודה הנאשם והורשע באישומים 1-6 ו-10-15, והודה באישומים 7, 8 ו-9, בהם נשמעו ראיות. הראיה העיקרית נגד הנאשם הייתה הודאותיו בחקירתו במשטרה, אשר הוגשו בהסכמת הסנגור. עדותו של הנאשם בבית המשפט סתרה את הודאותיו וניסתה למזער את מעורבותו בעבירות. בית המשפט העדיף את הודאות הנאשם, שהיו מפורטות, סבירות ומהימנות, על פני עדותו, שהייתה בלתי סבירה וסותרת. כמו כן, מצא בית המשפט ראיות חיצוניות המאששות את הודאותיו של הנאשם, לרבות טביעות אצבע ותעודות פטירה, הצהרות של פעילים נוספים בארגוני הטרור בהם פעל הנאשם, וכן ספר טלפונים שנתפס מהנאשם ובו מספרי הטלפון של האנשים שהוזכרו בהודאותיו. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את כל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ולכן הרשיע אותו כמבצע משותף של ארבע עבירות רצח וכל יתר העבירות המיוחסות לו.