ע"א 48/88

תקציר

בנק צפון אמריקה בע"מ הגיש תביעה נגד אהרן ברזל בגין יתרת החובה בחשבון הבנק שלו, בסך של כ-296,000 ₪, בתוספת ריבית. ברזל ביקש להגן על עצמו מכמה עילות הנוגעות למשיכות והפקדות שבוצעו בחשבונו. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל חלקית את התביעה, ומצא את ברזל אחראי למלוא הסכום, בניכוי 230 אלף שקל, בצירוף ריבית שנצברה. הן ברזל והן הבנק ערערו על ההחלטה. ברזל ביקש להציג ראיות חדשות בערעור, אך בית המשפט דחה את בקשתו, בנימוק של חוסר שקידה וחוסר התאמה לשמיעת ראיות חדשות בשלב הערעור. לגופו של עניין הערעור התמקדו שלוש עסקאות נפרדות בחשבונו של ברזל: משיכה של 885,400 שקל, משיכה של 230,000 שקל והפקדה של 867,000 ₪. בית המשפט פסק לטובת הבנק בטענה הראשונה, ומצא ראיות מספיקות למשיכה, לרבות שיק חתום. באשר לתביעה השנייה, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי לפיה הבנק לא הוכיח משיכה של 230,000 ₪, שכן לא הוכיח כי למר שטרן, שחתם על השיק, הייתה סמכות לפעול בשמו של ברזל. בית המשפט דחה את טענתו השלישית של ברזל, בעניין הפיקדון, בשל סתירות בעדותו והיעדר ראיות תומכות. ערעורו הנגדי של הבנק בעניין הריביות שנגבו מברזל התקבל. בית המשפט קבע כי היתרה המתוקנת תחויב בריבית בשיעור הנהוג בבנק עד למועד התשלום בפועל, כאמור בטופס פתיחת החשבון, ולא למועד פסק הדין. לבסוף, בחר בית המשפט שלא להתערב בהוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי, וקבע כי שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם, בנוסף לסך של 5,000 ₪ ששילמו המערערים למשיב.