תמ"ש 12693-02-21

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט לענייני משפחה בקריות דן בבקשה לעריכת בדיקת אבהות לקטין, בהתאם לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000. הבקשה הוגשה על ידי האב, בהסכמת האם, אך בית המשפט דחה את הבקשה, תוך הדגשת שיקולי טובת הקטין והדין האישי החל עליו. **הנחות יסוד ודין אישי:** * **חזקת אבהות לפי הדין השרעי:** בית המשפט קבע כי הצדדים, בהיותם מוסלמים, כפופים לדין השרעי. על פי הדין השרעי, קיימת חזקת אבהות של הבעל ביחס לילד שנולד לאישה נשואה. במקרה זה, הקטין נולד בעת שהוריו היו נשואים, והתובע רשום כאביו במשרד הפנים. בית המשפט קבע כי חזקה זו לא נסתרה, ועל פי הדין השרעי, אין לשלול את אבהותו של התובע. * **"אלולד ללפראש"**: כלל זה בדין המוסלמי קובע כי הילד שייך לבעל האם. בית המשפט הדגיש את חשיבותו של כלל זה למניעת הכרזת קטין כ"ילד בלתי חוקי", ובכך למנוע פגיעה בו מבחינה חברתית, ירושה ומזונות. * **סעיף 28ד לחוק מידע גנטי**: סעיף זה מציב תנאים מחמירים להוראה על עריכת בדיקת אבהות במקרים בהם הדבר עלול לשלול אבהות קיימת או לקבוע אבהות של אדם אחר, במיוחד כאשר הקטין רשום על שם אדם כאביו. בית המשפט רשאי להורות על בדיקה רק אם שוכנע שיש צורך ממשי בכך, הגובר על הפגיעה הפוטנציאלית. שיקולים כמו פגיעה בקטין (מבחינה דתית, חברתית, משפחתית, התפתחותית), הפוטנציאל לפגיעה ביחסים המשפחתיים, והזכות לזהות, ישקלו. **שיקולי טובת הקטין**: * **השפעת הבדיקה על הקטין**: בית המשפט שם דגש מוחלט על טובת הקטין כעיקרון מנחה. על פי חוות הדעת של גורמי הרווחה והיועץ המשפטי לממשלה, ביצוע בדיקת אבהות עלול לגרום לקטין פגיעה חברתית חמורה, במיוחד בחברה מוסלמית מסורתית. פגיעה זו עשויה להתבטא ב"ממזרות חברתית" – סטטוס שמשמעותו פגיעה מעמדית וחברתית קשה. * **מעמדו הנוכחי של הקטין**: הקטין כבר רשום כאביו של התובע, והתובע מקיים עמו קשר, גם אם לא רציף. בית המשפט הביע חשש כי תוצאה שתשלול את אבהות התובע עלולה לפגוע באופן קשה בקשר של הקטין עם התובע ועם אחיו, ואף להותיר אותו ללא אב מוכר. * **היעדר צורך ממשי:** בית המשפט קבע כי לא הוכח "צורך ממשי" בביצוע הבדיקה, מעבר לספק הקיים אצל התובע. הנזק הפוטנציאלי לקטין עלה על הנזק שעלול להיגרם לתובע מחיים עם ספק. * **אי-ביסוס חשדות האב:** בית המשפט ציין כי האב לא סיפק ראיות משמעותיות לתמיכה בחשדותיו לבגידה של האם, למעט מסמך רפואי ישן שאינו רלוונטי לתקופת ההיריון. **הבחנה ממקרים קודמים:** * **תמ"ש 9439-01-21 (פלוני נ' פלונית)**: בית המשפט הבחין את המקרה הנדון מפסק דין זה. במקרה הקודם, האב לא ראה את הקטין כבנו ולא קיים עמו קשר, בעוד שבמקרה הנוכחי, התובע מקיים קשר עם הקטין, גם אם מוגבל. בית המשפט הביע חשש כי אם תוצאות הבדיקה לא יימסרו לצדדים, הדבר עלול להתפרש כהוכחה על שלילת האבהות, ובכך יורע מצבו של הקטין. * **תמ"ש 51871-01-20 (פלוני נ' פלונית)**: בית המשפט הבחין גם את המקרה הזה, שם הותרה הבדיקה. במקרה הקודם, התביעה הוגשה עוד במהלך ההיריון, והאב לא היה בקשר רציף עם הקטין. לעומת זאת, במקרה הנדון, התביעה הוגשה לאחר שהקטין כבר היה בן למעלה משנה, והוא כבר נמצא בקשר עם התובע. **החלטה:** לאור כל האמור, בית המשפט דחה את הבקשה לעריכת בדיקת אבהות, מתוך הבנה כי הפגיעה הפוטנציאלית בקטין עולה על כל תועלת אפשרית מהבדיקה. התובע נותר כאביו של הקטין, בהתאם לחזקת האבהות לפי הדין השרעי, שלא נסתרה. לא הוטלו הוצאות.