בר"ע 201098/98

תקציר

המומחה שמונה על ידי בית המשפט פועל כשלוחה של בית המשפט, אך בית המשפט עצמו נותר מקבל ההחלטות האולטימטיבי. לבית המשפט שיקול דעת לאמץ או לדחות את חוות דעת המומחה, כולה או חלקה. בית המשפט רשאי גם לבקש חוות דעת שנייה מבלי לפסול בהכרח את הראשונה, או למנות מומחה אחר תוך התעלמות מחוות הדעת הראשונה אם שוכנע שחוות הדעת הראשונית קרסה. הדבר מותר גם בשלב מאוחר של הדיון כדי להבטיח צדק. השופט במקרה זה, לאחר שביקר באתר ועיין בחוות דעת המומחה, היה מוצדק למנות מומחה נוסף בשל ספקות לגבי עדותו של המומחה הראשון. החלטה זו, אף שאינה שכיחה, הייתה בסמכותו של השופט. לפיכך נדחתה טענת המערערת כי בית המשפט התערב יתר על המידה בהליך המשפטי. זאת ועוד, מינוי מומחה חדש לא היווה פגיעה מקצועית בלתי חוקית במומחה הראשון, שכן ההחלטה התבססה על תוכן חוות הדעת ולא בשל משוא פנים כלשהו. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ.