ת"א 2518/00

תקציר

התובעת, קופת חולים הפטורה מתשלום ארנונה, תבעה את הנתבעת, רשות מקומית, להשבת ארנונה ששולמה בין השנים 1993-1999. המסים נגבו כ"דמי שירות" מכוח חוק עזר של תל אביב-יפו. התובע טען כי האגרה היא במהותה ארנונה ולכן מנוגדת לחקיקה ראשית, אשר פטרה את הקרן ממסים אלה. הנתבעת טענה כי האגרה נגבתה כדין וכי תביעת התובע נדחתה בזמן. השופט בן ישי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אגרת השירות היא אכן ארנונה מוסווית וכי חוק העזר הרלוונטי אינו תקף. עוד קבעה השופטת כי אי תוקפו של חוק העזר אינו יחסי אלא מהותי, ולכן יש להשיב לתובע את המסים שנגבו שלא כדין. עם זאת, השופט קיבל את טענת הנתבע בדבר תקופת ההתיישנות וקבע כי ניתן להחזיר רק מסים ששולמו לאחר ספטמבר 1993, כפי שהוגשה התביעה בספטמבר 2000. השופט הכריע גם בתביעתה החלופית של התובעת בדבר העלאות מס שלא כדין בשנים 1990 ו-1999 וקבע את סכום ההחזר, כולל הפרשי ריבית והצמדה. לבסוף הורה השופט לנתבע לשלם את הוצאות המשפט של התובע.