ת"ט 24967-01-20

תקציר

הנתבע ביקש הארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, אך בית המשפט סירב. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, הנתבעת לא הוכיחה כל "נימוקים מיוחדים" להארכה, כנדרש בחוק, והשיהוי המשמעותי – שהוגש לקראת סוף דצמבר 2019 – נבע מרשלנות הנתבעת וזלזול בהליך המשפטי. שנית, לנאשם היו הזדמנויות רבות לבקש הארכת מעצר אך לא עשה כן, למרות שהיה מודע להליכי ההוצאה לפועל שנמשכים שנים רבות, לרבות בקשות, צווי מעצר והחרמה וניסיונות שיקום. שלישית, סיכוייו של הנתבע להצליח עם ההתנגדות היו נמוכים מאוד; הטענות שהעלה הנתבע בדבר זהות הצדדים וחבות השיק לא היו משכנעות, במיוחד לאחר חקירתו הנגדית של הנתבע והגשת מסמכים סותרים. הנתבע אף הודה בחלק מטענות התובע במהלך הבדיקה. ככלל, בקשת הנאשם להארכת מעצר נדחתה בשל השיהוי המוגזם, חוסר ההצדקה והסיכוי הנמוך להצלחת ההגנה. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪, אשר יתווספו לחוב פסק הדין בתיק ההוצאה לפועל.