ע"א 1306/99

תקציר

הערעורים על הטלת מס ערך מוסף על עסקאות בין יזמי נדל"ן לרשויות מקומיות בנוגע לעבודות פיתוח יידחו. בית המשפט מצא כי אופי העסקאות, לפיהן ביצעו היזמים עבודות פיתוח ציבוריות המבוצעות בדרך כלל על ידי העירייה, היוו שירות שניתן לעירייה, ולפיכך גררו חבות מס. כך היה גם אם היזם היה גם בעל הקרקע או הקבלן של הפרויקט, שכן מהותיות העסקה נותרה בעינה. העובדה שהתמורה עבור השירות הייתה ויתור העירייה על תשלומי חובה לא שללה את קיומה של עסקת חליפין. כמו כן, דחה בית המשפט את הטענות בדבר כפל מס, והדגיש כי העסקאות מול העירייה ורוכשי הדירות היו נפרדות ונפרדות, כאשר כל אחת מהן גוררת חבות מס נפרדת. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר לחץ מופרז ואפליה, וקבע כי העסקאות היו וולונטריות וכי אין הצדקה לפטור את המערערים ממס על בסיס הסדר התאחדות הקבלנים. שווי העסקה הוערך כראוי על ידי בתי המשפט להלן, תוך שימוש בסכום האגרות וההיטלים עליהם ויתרה העירייה כתמורה. לבסוף, אישר בית המשפט את חוקיותן של שומות המס שהוצאו למערערים והורה להם לשאת בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין. פסק דינו של השופט ריבלין התקבל פה אחד, והערעורים נדחו בהתאם.