ת"א 76419/00

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעה שכנגד שהגישה ד"ר איילת גייר, יורשת יחזקאל גייר ז"ל, נגד מספר נתבעים. הפרשה נוגעת לתוכנית פנסיה שהציעה ממשלת מערב גרמניה, שישראלים רבים, כולל גייר, היו מנויים עבורה באמצעות חברות בבעלות ישראל פרי המנוח. גייר טען כי פרי והחברות שלו רימו והפרו את החוזים שלהם עם המנויים. שופט בית המשפט המחוזי המקורי דחה הן את התביעה והן את התביעה שכנגד. עם זאת, בעקבות הרשעתו של פרי בהליך פלילי בגין הונאה וגניבה הקשורות לתוכנית הפנסיה, התיק נפתח מחדש. השופט מצא כי גייר לא הפר את החוזה שלו עם פרי והורה להחזיר את התשלומים ששילם. השופט דחה גם את התביעה שכנגד, אך מסיבות שונות. התביעה שכנגד תבעה פיצויים בגין רשלנות, הונאה וגניבה, וכן תביעות חוזיות לביטול החוזה והשבה לאחר מכן. השופט קבע כי בעוד שגייר הוכיח עילות ביטול מחמת הטעיה והפרת חוזה, הוא לא הצליח להוכיח נזק כלשהו לתביעות הנזיקין. באשר לתביעת ההשבה החוזית, הסבירה השופטת כי שני הצדדים זכאים להשבת תמורותיהם. עם זאת, התביעה הנגדית של גייר לא הכירה בערך כלשהו לדמי הביטוח שסיפק פרי וביקשה השבה חד צדדית. השופט מינה מומחה כדי לברר את סכומי הפיצויים ההדדיים, אך דעתו העדיפה את גייר, דבר שהשופט לא יכול היה לקבל מסיבות משפטיות ומשפטיות. בסופו של דבר קיבלה השופטת את חישובי המומחה של גייר, וקבעה כי גייר שילם סך של 352,495.52 ש"ח דמי ביטוח. השופטת קיבלה גם את חישובי מומחה הנתבעים בדבר אומדן עלות דמי הביטוח ב"שוק חופשי", שהסתכמה בסך 185,736.35 ₪. בקיזוז סכומים אלה, קבעה השופטת כי גייר זכאי לסך של 166,759 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין. השופט הטיל על כל הנתבעים שכנגד, ביחד ולחוד, אחריות ופסק לגייר הוצאות משפט נוספות בסך 37,000 ₪.