ת"א 25429-05-16

תקציר

מדובר בארבע תביעות שהגישו רוכשי דירות בפרויקט המכונה "פרויקט אנטוקולסקי" בתל אביב. הרוכשים ביקשו לבטל את הודעות הביטול ששלח הנתבע, המוכר. ההודעות נשלחו על בסיס סעיף בהסכמי המכר המאפשר לכל אחד מהצדדים לבטל אם לא התקבל היתר בנייה בתוך 24 חודשים. הרוכשים טענו כי הנתבעת לא פעלה בתום לב ושלחה את ההודעות מסיבות כלכליות לאחר שהבינה שיש להם אופציה עסקית טובה יותר. עוד טענו כי הנתבעת לא פעלה בשקידה על היתר הבנייה ולכן אין לאפשר לה להפעיל את סעיף הביטול. הנתבעת טענה כי ההודעות נשלחו בהתאם להסכמי המכר וכי העיכובים בקבלת ההיתר נבעו מגורמים שאינם בשליטתה. בית המשפט בחן את התנהלות הנתבעת, את פרשנות הסכמי המכר ואת תחולתן של הוראות הדין. נמצא כי בעוד הנתבע יכול היה להתמודד עם מצבים מסוימים טוב יותר, לא היו ראיות לחוסר תום לב או כוונה להתחמק מההסכמים. הנתבעים סברו כי התוכניות הקיימות מאפשרות יותר דירות ממה שאישרה העירייה, והם פעלו לקידום הפרויקט, לרבות קידום תב"ע חדשה והתדיינות לקידום הערר על היתר החפירה. בית המשפט פירש גם את הסכמי המכר ומצא כי סעיף הביטול מאפשר למי מהצדדים לבטל אם לא התקבל היתר בנייה בתוך פרק הזמן שנקבע, גם מסיבות כלכליות. בנוסף, נמצא כי הסעיף הקובע הארכת מועד במקרה של עיכוב עירוני באישור תב"ע חדשה אינו ישים לנסיבות. בסופו של דבר דחה בית המשפט את הטענות וקבע כי הנתבע פעל בתום לב ולא היה חייב להמשיך ולפעול להיתר הבנייה לאחר שנתקל במכשולים. אכיפת הסכמי המכר תחייב מידה בלתי סבירה של פיקוח, מה שהופך אותה לסעד בלתי ראוי. כל צד יישא בהוצאותיו, בהתחשב במכלול הנסיבות.