ת"א 20867-09-23

תקציר

בהחלטה משפטית שניתנה לאחרונה התייחס בית המשפט לבקשת הנתבעים מס' 1 ו-3 לחייב את התובע, ובפרט את התובע מס' 2, להפקיד ערבות לכיסוי הוצאותיהם המשפטיות, אם התביעה תידחה. החשש העיקרי שהעלו הנתבעים היה חוסר יציבותה הפיננסית של התובעת, חברה בע"מ הנמצאת בפירוק מרצון מאז מאי 2017, אשר חבה לכאורה חובות כבדים ומשאביה הכספיים מוגבלים. למרות טענות התובע בדבר החזקת רכוש יקר ערך וגב כלכלי מבעלי המניות, בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לכשירות כלכלית שתפטור את התובע מחובת הפקדת הערבות. החלטת בית המשפט מעוגנת בסעיף 353א לחוק החברות, הקובע כי הנטל להוכיח פטור מוטל על החברה, ובמקרה זה התובעת לא עמדה בנטל זה. פסק הדין מגיע לאחר הליך בחינה מובנה בן שלושה שלבים, החל מהערכת יכולתה של החברה לכסות הוצאות, וכלה בשאלה האם נסיבות כלשהן מצדיקות פטור, שבית המשפט מצא חסר. משכך, הורה בית המשפט לתובע להפקיד בקופת בית המשפט ערבות בסך כולל של 30,000 ₪ עד אמצע יוני 2024, שאם לא תעשה כן, הדבר עלול להביא לסילוקם מהתביעה. זאת ועוד, בשל מה שקבע בית המשפט כטענות חסרות בסיס של המשיב שהצריכו הליכים נוספים, הטיל בית המשפט גם הוצאה בסך 8,000 ₪ שתחולק בין המבקשים. פסק דין זה מדגיש את היישום המחמיר של הוראות חוק הנוגעות לחובותיהם הכספיות של תובעים תאגידיים בהבטחת יכולתם של הנתבעים לקבל החזר הוצאות משפטיות.