עת"מ 16371-04-10

תקציר

העותר, פעיל סביבתי ואיש יחסי ציבור, ביקש מידע מחברת המשיבה מס' 1 הממשלתית בדבר השלכת חומרים מסוכנים לסביבה. החברה סירבה, בנימוק של סוד מסחרי ופגיעה אפשרית בצדדים שלישיים. העותרת טענה כי המשיבה מס' 1, בהיותה רשות ציבורית לפי חוק חופש המידע, מחויבת למסור את המידע, במיוחד בכל הנוגע למפגעים סביבתיים. החברה פועלת בשוק תחרותי וטוענת כי הבקשה נעשתה בחוסר תום לב, מתוך כוונה להיטיב עם מתחרה מסחרי. השופט לא מצא כל ראיה לכך ופסק לטובת העותר, בקובעו כי על המשיבה מס' 1 למסור מידע על חומרים שהושלכו לסביבה, שאינם נוגעים לצדדים שלישיים. לגבי חומרים הקשורים לצדדים שלישיים, על החברה למסור את המידע אלא אם הוכח אחרת במהלך השימוע. עוד קבע השופט כי יש למסור לעותר מידע בתחום המונופול של החברה, גם אם הוא מזיק לחברה, שכן זכות הציבור לדעת גוברת על הפגיעה הפוטנציאלית בחברה. ההחלטה במידע הנוגע לצדדים שלישיים נדחתה עד להכללתם בהליך ולמתן הזדמנות להשמיע את טענותיהם. השופט הוציא צו הצהרתי, המשקף החלטה זו, ויתר על הוצאות, והותיר כל צד לשאת בהוצאותיו.