רע"א 5162/20

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך רכוש בשכונת סילוואן בירושלים. המבקש, דייר מוגן, מתגורר בנכס משנת 1968. מקום האירוח מחולק לשני חלקים: החלק הראשון כולל מתקני מטבח ושירותים, ואילו החלק השני כולל חדר שינה ושירותים. בשנת 2013 הגיש בעל הנכס תביעה לפינוי המבקש מהחלק השני, אשר נפתרה באמצעות הסכם פשרה הקובע כי המבקש יפנה את החלק השני ושני הצדדים יחלקו את המרפסת. בשנת 2015 הגיש הבעלים תביעה נוספת לפינוי המבקש מהחלק הראשון, אשר ניתנה על ידי בית משפט השלום בהתבסס על נחיצותו העצמית של הבעלים ומעמדו של המבקש כדייר מוגן. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, וטען כי הנסיבות שהובילו לפינוי מקורן בהסדר הקודם ואין להשתמש בהן כעילה לפינוי. המשיב, לעומת זאת, טען כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לערעור על גלגול שלישי ודינה להידחות. שופט בית המשפט העליון הסכים עם המשיב וציין כי הבקשה לא העלתה שאלות עקרוניות כלליות או חשש לעיוות דין, והחלטות הערכאות הנמוכות מנומקות היטב. לפיכך, הערעור נדחה, והמבקש חויב לפנות את הנכס עד ליום 5.11.2020, עם ארכה נוספת בשל התפרצות נגיף הקורונה. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, בהתחשב בנסיבות.