רע"א 3986/13

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש, בקובעו כי מדובר בעיקר בקביעות רפואיות ולא משפטיות. המבקש טען כי קרע צריך להיחשב "נזק" לפי חוק הנכות, המגדיר נכות כאובדן יכולת לבצע פעולות רגילות. עם זאת, בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים וקבע כי מצבו של המבקש אינו מהווה פגיעה תפקודית או "נזק" ככוונת החוק. בית המשפט חזר והדגיש כי תכליתו של חוק הנכות היא חברתית, ומטרתה לדאוג לאנשים עם מוגבלות ממשית ולא לפצות על כל הפגיעות האפשריות. יתר על כן, בית המשפט ציין כי בעוד שפגיעות אסתטיות ניתנות לפיצוי אם הן משפיעות על התפקוד, המבקש לא הוכיח ליקוי כזה. תקנה 48(2)gIII נדונה כמתייחסת לפגיעות שטרם התגבשו לכדי נזקים תפקודיים, וכתוצאה מכך נקבע דירוג נכות סמלי בלבד. בית המשפט קבע כי יש לבצע הערכות נכות אמיתית רק כאשר ניכר נזק תפקודי, ומאחר שהרשויות הרפואיות המוסמכות לא מצאו נזק כזה, לא היה בסיס להתערבות. עוד הדגיש בית המשפט כי המבקש יכול לבקש בדיקה חוזרת במידה ומצבו יחמיר בעתיד. בסופו של דבר, בית המשפט לא מצא עילה לערער על הסיווג הנוכחי ודחה את הבקשה.