ת"א 21281-08-20

תקציר

הסכסוך בין התובעים, שהם בעלי בתים ביישוב מסוים, לבין הנתבעים, המועצה המקומית וחברה כלכלית, נסוב סביב פיתוח חלקות התובעים. הנתבעים היו אמורים לבצע עבודות פיתוח במגרשים כפי שנקבע בהסכם פיתוח החלקה. נקודת המחלוקת העיקרית היא האם הנתבעים חויבו לבנות קירות תמך במגרשי התובעים כדי ליישר אותם ולהכינם לבנייה, או שמא נדרשו רק לספק חומרי מילוי. בית המשפט פסק לטובת התובעים, בקובעו כי לשונו הברורה של ההסכם מחייבת את הנתבעים לבצע את העבודות הנדרשות למסירת החלקות בגובה מסוים ובסטייה מינימלית. ההסכם אינו פוטר את הנתבעים מבניית קירות תומכים, וכל עמימות מתפרשת נגדם כמנסחי ההסכם. בנוסף, בית המשפט מצא כי הנתבעים נמנעו מלגלות מידע חיוני על מצבן האמיתי של החלקות ועל העלויות שעלולות להיגרם לפיתוחן. טענת הנתבעים שהתבססה על הסכם אחר, הסכם הפיתוח הציבורי, נדחתה כבלתי רלוונטית. בינתיים, בקשת התובעים לסעד פיצול נדחתה כמיותרת. לפיכך, הנתבעים אחראים ביחד ולחוד להשלמת עבודות הפיתוח בחלקות התובעים, לרבות הקמת קירות תמך במידת הצורך, לשם השגת דרישת הגובה שצוינה. הם יישאו גם בהוצאות המשפט של התובעים ובשכר טרחת עורכי הדין.