ת"א 2192/08

תקציר

המבקשים ביקשו צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים למכור או להעביר נכסים כלשהם הקשורים לעסקי התקשורת הסלולרית שלהם בהודו, או לשנות את מעמד הזכויות בעסק, עד לסיום תביעת המבקשים נגדם. לחילופין, ביקשו המבקשים כי 7% מכל תמורה שתתקבל מפעולות אלה תופקד בנאמנות. המבקשים טענו כי הם זכאים ל-7% מהשותפות של המשיבים, שהחזיקו בבעלות עקיפה בעסק ההודי באמצעות שורה של חברות זרות. המבקשים חששו כי התמורה ממכירת העסק לא תגיע לשותפות ובהמשך גם להם. המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה מטעמים פרוצדורליים ומשום שהיא תגרום נזק עצום למשיבים ולצדדים שלישיים, בעוד שלמבקשים לא ייגרם כל נזק אם הבקשה תידחה. בית המשפט מצא כי המבקשים הוכיחו סיכויי הצלחה סבירים בתביעתם כי הם זכאים ל-7% מחלקה של השותפות בכל תמורה ממכירת העסק ההודי. יתר על כן, נחה דעתו של בית המשפט כי ביכולתם של המשיבים להבטיח כי חלקם של המבקשים בתמורה יישמר, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. לפיכך, נעתר בית המשפט לבקשתם החלופית של המבקשים למתן צו מניעה זמני, המחייב את המשיבים להפקיד 7% מחלקה היחסי של השותפות בכל תמורה שתתקבל מהחברות הזרות בנאמנות עורך דינם של המבקשים, עד לתוצאות התביעה. המבקשים חויבו לשלם פיקדון בסך 100,000 ₪, והמשיבים חויבו לשלם את הוצאות המבקשים בגין הבקשה בסך 30,000 ₪.