על"ע 2383/07

תקציר

הערעור מתייחס להליך משמעתי נגד עורך דין שייצג סטודנטים בתביעה נגד המכללה בה למדו. עורך הדין הואשם בשימוש בביטויים בלתי הולמים, לרבות הטרדה מינית, ובאיומים על בכירי המכללה שהיו הצדדים השליליים בתביעה. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את עורך הדין במספר סעיפים, בהם סעיפים בהם הודה, וגזר עליו שלושה חודשי השעיה בפועל מלשכת עורכי הדין ושנת מאסר על תנאי. הן המערער והן המשיב ערערו לבית הדין הארצי למשמעת. בית הדין הארצי למשמעת זיכה את המשיב וקבע כי מעשיו, אף שהיו חמורים ביותר, היוו תגובה להתנכלות מצד המתלוננות, וכן התחשב בגילו ובנסיבות המקרה. הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל אביב ערערה על החלטה זו. בית המשפט הסכים עם המערער כי התנהגותו של המשיב הייתה פסולה ומתחת לרמת הסף הנדרשת במקצוע, וכי טענתו כי פעל מתוך הגנה עצמית מפני הטרדה אינה מוצדקת. בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו, והחזיר את ההרשעה בבית המשפט המחוזי בסעיפים 9-11, בהם הודה המשיב. עם זאת, בית המשפט בחר שלא להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי ביתר חלקי התלונה, שם הכחיש המשיב את הטענות והן לא הוכחו. לצורך קבלתו החלקית של הערעור על פסק הדין, הטיל בית המשפט על המשיב השעיה על תנאי, נזיפה וקנס בסך 3,000 ₪. פסק דינו של השופט רובינשטיין היה בהסכמת השופטים נאור ואלון.