ת"א 43517-11-11

תקציר

התובע תבע את הנתבע, אחותו, לאכוף שלושה הסכמי מכר מקרקעין לשלוש דירות. הנתבע טען כי ההסכמים, לפיהם שולמה התמורה במלואה, אינם תקפים, שכן התמורה לא שולמה, והכיתוב זויף ונוסף על ידי התובע במרמה. לחילופין, טענה הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה כי שולמה התמורה, ולכן לא ניתן לאכוף את ההסכמים. בית המשפט בחן את הסכמי המכר, עדויות הצדדים, המסמכים הקשורים ונסיבות המקרה, ופסק לטובת התובע. טענת הנתבע כי התובע זייף את ההסכמים לא הייתה משכנעת, ונדחתה. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבע בדבר היעדר תמורה, טענות בעל פה כנגד הסכמים כתובים, הרחבת החזות וטענות פרוצדורליות נוספות. השופטת הגיעה למסקנה כי גרסת התובע, שהייתה גם אמינה, יחד עם ההסכמים עצמם והנסיבות, הצביעו על כך שהדירות נמכרו לתובע לאחר שהתמורה שולמה במלואה, במסגרת הסדר חשבונאי בין האחים. לפיכך, התביעה התקבלה, והנתבע חויב להעביר את החזקה והזכויות בשתיים מהדירות לתובע, ולשלם את הוצאותיו ושכר טרחתו.