ת"א 18957-04-17

תקציר

התובעים, בני זוג שרכשו מהנתבעת דירת חמישה חדרים, הגישו תביעה בגין ליקויי בנייה. בתביעה, מיום 10.4.2017, תבעו פיצויים בסך 150 אלף שקל. התובעים טענו כי גילו ליקויים רבים לאחר המעבר לדירה, לרבות אבני סף פגומות, מעקות ומרפסות, וכן חדירת מים מהדירה הסמוכה. הנתבעת ניסתה לתקן את הליקויים אך לא השלימה את התיקונים לשביעות רצונם של התובעים. עוד טענו התובעים כי ערך דירתם ירד בשל אי קיום הבטחה על ידי הנתבעת בדבר השימוש בגג. עוד ביקשו פיצוי בגין תיקונים בתשתית המזגן ופינוי הדירה במהלך שיפוצים, בסך 210,696 שקל. הנתבעת טענה כי התובעים אישרו היעדר פגמים מהותיים עם תפיסת הדירה וכי עשתה כל מאמץ לתקן את הבעיות בהקדם. היא גם ערערה על היקף הפגמים ועל עלויות התיקון, וקבעה כי הערכות התובעים היו מופרזות. באשר לירידת ערך הדירה טענה הנתבעת כי פרשנותם של התובעים למסמכי המכר הייתה שגויה. בית המשפט מינה מומחה בלתי תלוי להערכת ליקויי הבנייה. ממצאי המומחה, יחד עם הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים, נבחנו בקפידה על ידי בית המשפט. החלטת בית המשפט נעתרה חלקית לתביעת התובעים, וחייבה את הנתבעת בתשלום פיצויים בסך 41,660 ₪, הכוללים את עלות תיקון הליקויים (26,660 ₪), עוגמת נפש (10,000 ₪) והוצאות פינוי במהלך השיפוצים (5,000 ₪). הנתבעת נדרשה גם לכסות את הוצאות המשפט של התובעים, בסך 12,000 ₪. פסק הדין כלל ממצאים ספציפיים לכל פגם נטען, כאשר חלקם נדחו בשל היעדר ראיות מספיקות או היעדר התחייבויות חוזיות. יש לציין כי בית המשפט לא מצא ירידת ערך משמעותית בשווי הדירה, ודחה את טענות התובעים בנוגע לשימוש בגג. הסכום שנפסק היה נמוך משמעותית מדרישת התובעים, ושיקף את הסתמכות בית המשפט על טענות הנתבע וממצאי המומחה.