דב"ע נו/286 - 0

תקציר

אזרח ישראלי עזב את ישראל בשנת 1988 כדי ללמוד צילום בקנדה ולאחר מכן עבד בארצות הברית. בזמן שהותו בארה"ב הייתה לו ויזת תייר ולאחר מכן אשרת עבודה. הוא תכנן לחזור לישראל אך היה מעורב בתאונת דרכים בשנת 1994 וחזר לישראל לאחר שהחלים. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בו כתושב ישראל במהלך שהותו בחו"ל, מה שהוביל אותו לערער על ההחלטה. בית הדין לעבודה פסק לטובת המערער וקבע כי לא ניתק את זיקתו לישראל למרות ששהה בחו"ל במשך שש שנים. הנימוקים העיקריים להחלטה זו היו שהמערער לא השתקע בחו"ל, לא היה לו מקום מגורים קבוע שם, ולא ניתק את קשריו הכלכליים עם ישראל. עוד נמצא כי הוא שמר על קשר הדוק לישראל, כפי שמעידים ביקוריו השנתיים, דרכונו הישראלי וכוונתו לחזור. לפיכך, קיבל בית המשפט את הערעור וקבע כי מעמדו של המערער כתושב ישראל נותר ללא שינוי במהלך שהותו בחו"ל. לפסק דין זה משמעות שכן הוא קובע את זכאותו של המערער לקצבאות ביטוח לאומי בישראל, ומשפיע על פרשנות דרישות התושבות בדיני הביטוח הלאומי.