ת"פ 39341-05-16

תקציר

השופט בחר לאמץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו הנאשמים והמדינה, וקבע כי מדובר בהסדר סביר המאזן בין חומרת מעשיהם, בעיות ראייתיות ואילוצי הזמן של מערכת המשפט. הסדר טיעון זה, הקובע טווח של עונשים, הוא אינטרס ציבורי ואינו מחייב את בית המשפט לקבוע עונש ספציפי טרם אימוצו. השופט הדגיש את חומרת מעשיהם של הנאשמים, וציין כי הם חברים בארגון רצחני בעל אידיאולוגיה סלפית-ג'האדיסטית, שמטרתו להשמיד את ישראל ומדינות נוספות שאינן מקיימות את חוקי השריעה. השופט דחה את טענת הנאשמים כי כוונתם הייתה לסייע לאזרחים סורים וקבע כי חברותם בארגון, שהיה ידוע כבלתי חוקי, מהווה עילה מספקת להרשעה. בנוסף, הדגישה השופטת את הסכנה המיידית הנשקפת מנאשם 2, אשר פעל לרכישת אמצעי לחימה ותכנן לפגוע בכוחות הביטחון ובאזרחים דרוזים בישראל. נאשמים 2 ו-6, שנחשבו מסוכנים יותר, נידונו ברף העליון של הטווח המוסכם, ואילו נאשמים 3 ו-4 נידונו באמצע הטווח. על נאשם 5 נגזר עונש קל מעט יותר בשל מעורבותו הפחותה, ולנאשם 6, בעל הרשעה ביטחונית קודמת, לא הוענקה הקלה נוספת. גזרי הדין כללו עונשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי בתנאי שהנאשמים לא יבצעו עבירות עתידיות של ביטחון המדינה. השופט סיים את דבריו בהדגשת הצורך בתגובה חריפה למקרים כאלה כדי לשמור על ביטחון המדינה.