עת"מ 41488-04-10

תקציר

העותרת הגישה תביעה נגד המועצה המקומית מג'ר, בטענה כי המועצה חרגה מסמכותה בכך שפתחה בהליכי גבייה מנהליים בגין חובות ארנונה, מים וביוב מבלי לשלוח תחילה דרישה לתשלום או התראה. עוד טען העותר, כי החוב הגיע להתיישנות וכי אין לחייבו בתשלומים. מנגד, טענה המועצה כי העותר קיבל את כל השירותים וכי חובו אינו מוגבל בזמן, שכן בשנת 2009 ערך הודאה בעניין החוב. עוד טענה המועצה כי בית המשפט לעניינים מנהליים אינו יכול להתערב בשיקול דעתה וכי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי בהגשת העתירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המועצה אכן לא שלחה דרישה לתשלום, שהיא תנאי מהותי לפתיחת הליכי גבייה ודרישה בסיסית למינהל תקין. לפיכך, היעדר הודעה מוקדמת מנע מהעותר לממש את זכויותיו. עם זאת, בית המשפט מצא כי למרות שהחוב הצטבר בשנות ה-80 והתיישן, פעולת העותרת של מסירת 36 שיקים לתשלום החוב בשנת 2009 היוותה הודאה בחוב, תוך ויתור על טענת ההתיישנות. לבסוף, איזן בית המשפט בין הפגיעה באינטרסים של העותר לבין הנזק המצופה מהרשות המינהלית ופסק לטובת העותר, תוך שהוא דוחה את טענת השיהוי ומורה למועצה לשלם לעותר את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של העותר.