ת"א 1167/09

תקציר

התובע, חבר קופת חולים מאוחדת, סבל ממחלת וגנר ואי ספיקת כליות סופנית שהצריכה השתלת כליה. הוא תבע את קופת החולים על טיפול רפואי רשלני, ובפרט על כך שרשמה לו תרופות מסוג NSAIDS שלטענתו גרמו לאי ספיקת הכליות שלו. קופת החולים טענה כי ההידרדרות בתפקוד הכליות של התובע נבעה מהתקדמות מחלתו. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי התנהלות קופת החולים מהווה רשלנות. למרות שלא הייתה התווית נגד מוחלטת לשימוש בתרופות NSAIDS בחולים עם בעיות בכליות, תרופות אלה דרשו זהירות וניטור. בית המשפט לא השתכנע כי קופת החולים נקטה זהירות זו, במיוחד נוכח היעדר תיעוד של מעקב ברשומה הרפואית של התובע. בנוסף, בית המשפט מצא כי התובע ביסס קשר סיבתי בין השימוש ב- NSAIDS לבין האצת אי ספיקת הכליות שלו. עדויות מומחים וספרות רפואית תמכו בטענה זו. בית המשפט קבע כי מצבו של התובע היה מידרדר בסופו של דבר עקב מחלתו, אך הטיפול ב-NSAIDS זירז תהליך זה. עוד קבע בית המשפט כי קופת החולים לא הצליחה לקבל את הסכמתו המודעת של התובע בכך שלא הסבירה לו את סיכוני ה-NSAIDS. מבחינת פיצויים, פסק בית המשפט לתובע 360,000 ₪ בגין תקופה של חמש שנים של אי ספיקת כליות מואצת, וכן 100,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה שלו. לאחר ניכוי פיצוי חלקי מהמוסד לביטוח לאומי, הוערך סך הנזק ב-460,000 ₪, אותם חויבה קופת החולים לשלם בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.