ה"פ 369/99

תקציר

פסק הדין מקבל את בקשת העותר למתן פסק דין הצהרתי. הוא פוסק כי זכות החכירה של המשיב במקרקעין הידועים כגוש 18161 בטלה, ומורה על מחיקת פנקס החכירה וכל ההערות הקשורות אליו בלשכת רישום המקרקעין. השופטת מצהירה כי הסכם הפיתוח בין העותרת למשיבה מיום 28.7.94 בטל בשל אי מילוי התחייבויותיה על פי ההסכם. בקשת העותרת לביטול הרישום מוצדקת חרף הוראות סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, השומר ככלל על תוקפו ומהימנותו של הרישום בפנקסי המקרקעין. השופט קובע כי תקופת ההתיישנות אינה פוסלת את תביעת העותר, שכן עילת התביעה קמה ביום 31.5.79, ובקשת העותר, שהוגשה בנובמבר 1999, נופלת בתוך תקופת ההתיישנות בת 25 השנים לתביעות במקרקעין מוסדרים. בנוסף, דוחה השופטת את טענות המשיב בדבר חוסר תום לב וסיכול החוזה על ידי העותר. טענות המשיבה בדבר אופן הביטול והעדר פרטים מזהים בהודעת הביטול נדחות אף הן, בציינו כי ההסכם יכול להיחשב בטל ללא הודעת ביטול רשמית. לבסוף, נדרש המשיב לשלם לעותר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.