ע"פ 940/19

תקציר

גזר הדין המדובר נובע ממקרה בו הורשע המבקש בעבירות הריגה ונטישה לאחר פציעה לפי הדין הישראלי. המבקש פגע ברכבו בשוטר ולא עצר, ולאחר מכן הסגיר עצמו למשטרה. בית המשפט המחוזי גזר על האדם חמש שנות מאסר, 15 שנות פסילה מהחזקת רישיון נהיגה, קנס של 15,000 ₪ או שלושה חודשי מאסר בפועל ופיצוי בסך 40,000 ₪ למשפחת המנוח. המבקש ערער הן על גזר הדין והן על חומרת העונש. עם זאת, הבקשה לעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור נדחתה. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות, את אובדן החיים שנגרם כתוצאה מכך, ואת האופי העובדתי ברובו של קביעותיו של בית המשפט המחוזי. אף שנלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של המבקש, מצא בית המשפט כי אין בהן כדי להצדיק עיכוב ביצוע גזר הדין. נוכח האינטרס הציבורי באכיפה מיידית והסבירות לעונש מאסר משמעותי גם אם הערעור יתקבל, נצטווה המבקש להתחיל לרצות את עונשו במועד קצוב, מה שיאפשר לו שהות להיערך למאסרו.