ע"ע 414/05

תקציר

בית הדין בחן האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין מתווך (המערער) לבין חברה (המשיב) עמה עבד בין השנים 1991-2001 כסוכן שיווק בלעדי. בית הדין האזורי דחה בעבר את טענת המערער, וקבע כי הוא נותן שירותים עצמאי, בהתבסס על הסכמיהם אשר תייגו אותו כעצמאי וקבעו כי לא יקבל הטבות לשכיר. העובדות הראו כי למערער הייתה שליטה משמעותית בעבודתו, ניסח את הסכמיו, עבד באופן עצמאי והיו לו לקוחות נוספים, אשר תמכו במעמדו העצמאי. חרף טענות המערער שהדגישו את תפקידו הניהולי ואת השתלבותו בעסקי המשיב, מצא בית המשפט כי גורמים אלה לא הוכיחו באופן חד משמעי כי הוא שכיר, שכן הוא דיווח על הכנסותיו כעצמאי וניהל ישות עסקית נפרדת. בנוסף, אלמנטים כמו יכולתו לעסוק בעבודות אחרות, היעדר תאריך סיום קבוע בחוזים, ומבנה תגמול הדומה לעמלה לעצמאים חיזקו זאת. בית המשפט אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, דחה את הערעור והורה למערערת לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.