תפ"ח 43934-06-16

תקציר

ניתוח משפטי של התיק נגד בני שכטר מבוא והקשר: תיק זה כולל טענות חמורות על התנהלות פלילית של ד"ר בני שכטר, ששימש הן כגינקולוג והן כמטפל מיני. סוגיות הליבה נוגעות לשאלה האם פעולותיו במהלך הטיפול - במיוחד הצבת מכשירים על איברי המין של המטופלים, בקשת משוב וביצוע הליכים שכללו מגע וגירוי - מהווים עבירות פליליות, בעיקר תקיפה מינית, הסכמה שהושגה במרמה, מעשים מגונים ואונס במרמה. עקרונות משפטיים ועקרונות אחריות פלילית: 1. **עבירות פליליות מעורבות:** - **מעשים מגונים (סעיף 348(א) לחוק העונשין):** מוגדרים כמעשים שבוצעו לשם גירוי, סיפוק או השפלה מינית, ללא הסכמה ראויה, ובאופן החורג מהליכים רפואיים לגיטימיים. - **אונס במרמה (סעיף 345(א2)(2)):** מתרחש כאשר אדם גורם למעשים מיניים בתואנות שווא, בהסכמה שהושגה במרמה לגבי אופי המעשה או האדם המבצע אותו, במיוחד במסגרת נישואין. 2. **הסכמה והסכמה מדעת:** - החוק מדגיש כי *הסכמה תקפה חייבת להיות מדעת ומרצון*. הסכמה שהושגה במרמה או בהקשר שבו המטופל לא היה מודע למהות המעשה מהווה הסכמה שלא כדין. - כל הליך רפואי הכולל אלמנט מיני צריך לכלול במפורש הסכמה מדעת של המטופל, כולל הסברים על אותו מרכיב וקבלת הסכמה מפורשת. 3. **יחסי רופא-מטופל וגבולות אתיים:** - הפרקטיקה הרפואית מבוססת על אמון, כבוד וכבוד לאוטונומיה. כל הפרה של חובות אלה, במיוחד הכרוכה בגירוי מיני מיותר או לא טיפולי, אינה חוקית. - שימוש בהליכים כגון הנחת מכשירים רוטטים על הדגדגן, בקשה מהמטופל לדרג את ההנאה על משקל והחדרת מכשירים לנרתיק ללא הסכמה מתאימה, מפר עקרונות אלה. 4. **אחריות פלילית להתנהגות מעבר לפרקטיקה הרפואית המקובלת:** - החוק מכיר בכך שפעולות מסוימות - נגיעה, גירוי או החדרת מכשירים - הן *לגיטימיות* כאשר הן חלק מטיפול רפואי מקובל, במיוחד בפיזיותרפיה לשיכוך כאבים. - עם זאת, *הליכים הכרוכים בעוררות מינית, גירוי או השפלה נחשבים לעבירות* אלא אם כן הם חלק מטיפולים רפואיים מפורשים, מושכלים ובהסכמה, שלא נקבעו כאן. ממצאים מראיות וחוות דעת מומחים: - העדויות המהימנות של המתלוננים^17,^20,^22,^26 ו^33 מאשרות כי שכטר עסק בפעולות מעבר להליכים רפואיים לגיטימיים. אלו כוללים: - הנחת מכשירים רוטטים על הדגדגן של המטופלים ובקשתם לדרג את תחושתם. - החדרת אצבעות ומכשירים לנרתיק שלהן בדרכים שלא היו מוצדקות מבחינה רפואית, במטרה לעורר מינית ולא טיפול הכרחי. - בקשת משוב ממטופלים על רמות העוררות המינית שלהם, דבר שאינו פרוטוקול רפואי סטנדרטי. - השמעת הערות מפורשות, לפעמים גסות, על פעילויות מיניות, התאמה אישית ומילולית בדרכים המפרות את הכבוד והאמון המצופים במסגרות בריאות. - המומחים מטעם התביעה מעידים באופן אחיד כי: - גירוי מיני במהלך הטיפול אינו אתי ואינו פרקטיקה סטנדרטית. - הליכים כמו רטט מכשיר, הכנסת נעלי ספורט או נגיעה בדגדגן למטרות עוררות ללא הסכמה מפורשת ומודעת הם *מעשים פליליים*. - המעשים המכוונים של שכטר, שבוצעו ללא הסכמה ומתוך כוונה לגירוי או השפלה מינית, עומדים ביסודות של עבירות פליליות, ובפרט מעשים מגונים והסכמה שהושגה במרמה. חידושים ועקרונות משפטיים: - **הבחנה בין פרקטיקה רפואית לגיטימית למעשים פליליים:** בית המשפט מבהיר כי *טיפולי פיזיותרפיה לגיטימיים* או *טיפולי דה-סנסיטיזציה* כוללים הליכים שאינם מכוונים או יוצרים עוררות מינית, ודורשים הסכמה מדעת. כאן, פירוט הראיות פועל בבירור מחוץ לתחום זה. - **התנגדות להסכמה (סעיף 13 לחוק זכויות החולה):** היעדר הסכמה ראויה ומודעת – במיוחד עבור מעשים הכרוכים בגירוי מיני – הופך את ההתנהגות לפלילית, ולא רק להפרה אזרחית. - **תקיפה מינית והונאה:** - *מצג שווא של טיב* ההליך – הצגת הגירוי המיני כטיפול לגיטימי – מהווה *קבלת הסכמה במרמה*, המקיימת את מרכיבי הפגיעה המינית לפי חוק העונשין. - פעולות חוזרות ונשנות של מגע ומכשירים המשמשים לגרימת עוררות, ללא הסכמה, עולים לכדי *תקיפה מינית*. - **שימוש בעדויות מומחה:** בית המשפט מסתמך במידה רבה על חוות דעת מדעיות ורפואיות כדי להגדיר מה מהווה פרקטיקה רפואית מורשית לעומת התנהגות פלילית. הקונצנזוס ש*פעילות מינית במהלך הטיפול אינה אתית ובלתי חוקית* הוא בסיסי. מסקנה: - בית המשפט מוצא כי פעולותיה של שכטר - הנחת מכשירים רוטטים על אזור הדגדגן, החדרה ומניפולציה של מכשירים ואצבעות לנרתיק של המטופלות, בקשת משוב על העוררות המינית שלהן, ולעשות זאת ללא הסכמה מדעת מפורשת - מהוות *מעשים פליליים*. - באופן ספציפי, המעשים עומדים בקריטריונים של *מעשים מגונים במרמה* ו*תקיפה מינית* על פי החוק הישראלי. - *היעדר הסכמה מדעת* ו*כוונה לגרום לעוררות מינית או השפלה* מבססים את *היסוד הגברי* הדרוש להרשעה. - בהתאם לכך, בית המשפט מרשיע את שכטר ב*מעשים מגונים במרמה* ו-*תקיפה מינית במרמה*. עבירת האונס במרמה לא הוכחה, ושכטר זוכה מאשמה זו. חידושים משפטיים בדגש: - הבחנה ברורה בין הליכים רפואיים מקובלים ולגיטימיים לבין מעשים בעלי אופי מיני, תוך שימת דגש על הסכמה וגבולות אתיים. - הכרה בכך שמעשים המבוצעים בתואנות שווא, במיוחד הכרוכים בגירוי מיני, הם פליליים ללא קשר להקשר הפרוצדורלי. - הכרה שיפוטית בחשיבות עדות מומחה רפואית להגדרת גבולות משפטיים של פרקטיקות רפואיות ופסיכולוגיות. מקרה זה מדגיש כי בתחום הבריאות, במיוחד בהקשרים רגישים כמו גינקולוגיה וטיפול מיני, מעשים החוצים גבולות מקצועיים ואתיים למטרות מיניות – המבוצעים ללא הסכמה מתאימה – הם פליליים באופן חד משמעי, ומחזקים את עליונותם של כבוד, אוטונומיה והסכמה מדעת במשפט הרפואי.