רמ"ש 24543-11-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את ערעורה של המערערת על פסק הבוררות לטובת המשיב. בית המשפט מצא כי המסמך שכותרתו "ייפוי כוח בלתי חוזר לבוררות" מהווה הסכם בוררות תקף, למרות טענת המערערת כי הוא לא נחתם על ידי שני הצדדים ונעדר מאפיינים מהותיים של הסכם בוררות. בית המשפט הדגיש כי קיומו של הסכם בוררות כפוף לדיני החוזים, וניתן להסיק הסכם כתוב מהאירועים והמסמכים שקדמו לתחילתו. הסכמתה של המערערת להליך הבוררות בפני מר מזכי עלתה מפרוטוקול הישיבות שהתקיימו טרם חתימת ההסכם. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי היעדרותו המכוונת של המערער מהליכי הבוררות והימנעותו מלערער עליהם במועד, משתיקה אותו מלהעלות התנגדויות הקשורות להליך כעת. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר משוא פנים וחוסר הסכמה, ולא מצא בהן כל הצדקה. בנוסף, מצא בית המשפט כי תיקונים שנעשו בפרוטוקולי הבוררות, לרבות בירור עדותה של גב' הסקי, אינם מהותיים ואינם מצדיקים את ביטול פסק הבוררות. גם טענת המערערת כי תוכן פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור נדחתה, שכן הבורר היה מוסמך להכריע בכל ענייני השותפות. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת המערערת כי ההליך החל כגישור, וציין כי הפסיקה תומכת בהמשך ההליך עם בורר ששימש בעבר כמגשר. מאחר שבית המשפט לא קיבל את טענות המערער, הערעור נדחה, ונפסק למשיב הוצאות בסך 20,000 ₪.