רע"א 1300/09

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור בהתבסס על פסיקה קודמת, הקובעת כי ערעור שני מותר בדרך כלל רק במקרים שבהם יש שאלה משפטית או בעלת חשיבות ציבורית מעבר לאינטרסים של הגורמים הפרטיים המעורבים. הסוגיות שהועלו בתיק זה, לרבות השפעת שינוי שיעור המע"מ על החוב וסמכויות ראש ההוצאה לפועל, נחשבות כקשורות לאינטרסים האישיים של הצדדים וספציפיות למקרה זה, ולכן אינן מצדיקות ערעור שני. כמו כן, גם לגופה של הבקשה נדחית. שאלת המפתח בדבר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לשנות את הסכום שישולם על ידי המבקשים נענתה בשלילה, שכן הפחתת שיעור המע"מ מ-18% ל-17% התבססה על שינוי בחוק שחל לפני מתן פסק הדין הראשון. ראש לשכת ההוצאה לפועל אינו רשאי לעיין בהחלטות בית המשפט והוא מחויב לבצע את פסק הדין כפי שהוא. מאחר שהמבקשים לא ערערו על פסק הדין הראשוני, היה על מנהל ההוצאה לפועל ליישם את פסק הדין כלשונו, לרבות שיעור המע"מ בשיעור של 18%. לפיכך, גם החלטת בית המשפט המחוזי לקיים את קביעת ההוצאה לפועל מוצדקת. החלטה זו מייתרת את הצורך לרדת לפרטי פסק הבוררות ויישומו. על המבקשים מוטלת האחריות לשאת בשכר טרחת בא כוחם של המשיבים, הקבוע על סך של 7,500 ₪.