ה"פ 321/04

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה היא תוקפו של עיקול בנק על דירה שנמכרה לרוכשים, לעניין זכויות הרוכשים. הבנק טען כי התנהלות הרוכשים גרמה לו נזקים, אך לא הביא ראיות מספיקות, וטענותיו במישור העובדתי נדחו - נטל ההוכחה שהוטל על הבנק בהליך האזרחי לא התקיים. גרסת הרוכשים לאירועים התקבלה בדרך כלל, לרבות טענתם כי שילמו את התמורה הנדרשת עבור הדירה. גם זכות העיקול הפרוצדורלית הזמנית של הבנק על הדירה נמצאה חסרת תוקף, שכן היא לא גברה על הזכויות הקנייניות של הרוכשים – הדירה כבר נמכרה להם וכבר אינה רכושם של המוכרים. כמו כן, נמצא כי הרוכשים פעלו בתום לב, ולא ניתן לשלול את זכותם בדירה. בית המשפט קיבל את הטענה כי העיקול אינו תקף, ופסק לטובת הרוכשים והתיר להם לרשום את הדירה על שמם. הבנק חויב לכסות את הוצאות הרוכשים, בסך של 10,000 שקל בתוספת עמלות נוספות, צמודות לשווי השקל הישראלי ולריבית הקבועה בחוק מיום פסק הדין.