ת"פ 40431/99

תקציר

הכרעת הדין מוצאת את הנאשמים אשמים בהונאה מתוחכמת ונרחבת במספר מקרים. באישום הראשון הם מורשעים בהקמת מפעל סלטים במרמה, תוך קבלת בקשות ודיווחים כוזבים לקבלת אישורים ומענקים כספיים. האישום השני מתייחס לבניית מבנה תעשייתי, שם מורשעים הנאשמים בשני סעיפים של מרמה. האישום השלישי נוגע לרכישת מפעל טקסטיל, כאשר הנאשמים נמצאו אשמים בהונאה בהגשת הצהרות כוזבות למענקים והלוואות, הנתמכות בעדויות עובדים וקבלני משנה. עם זאת, בית המשפט רואה בטענות לאי תשלום לקבלני משנה עניין אזרחי. טענת המרמה העיקרית באישום זה נוגעת לרכישת מכונות, כאשר הנתבעים דיווחו בכזב על עלויות להשגת הלוואות ומענקים גבוהים יותר. בית המשפט מקבל חלקית את טענות התביעה בנוגע להשקעה הונית ומורה על דיווח, תוך שהוא מרשיע את הנאשמים במצג שווא. האישום הרביעי, שעניינו הקמת מפעל מזון, מוצא את הנאשמים אשמים בהונאה באמצעות ניפוח עלויות ושימוש בחשבוניות כוזבות, ואילו באישום החמישי הורשעו נאשמים 3, 5 ו-6 בעבירות על חוק מע"מ, לרבות אי ניהול פנקסי חשבונות והגשת דוחות כוזבים. באישום השישי זוכה נאשם 1 מעבירות זיוף ועבירות נלוות נוספות בגין עשרה מסמכים שהוגשו. בית המשפט קובע כי טענות התביעה בדבר חוסר האותנטיות של המסמכים אינן מוכחות דיהן. פסקי הדין כוללים גם זיכויים של חלק מהנאשמים באישומים מסוימים, בשל היעדר ראיות מספיקות. באופן ספציפי, נאשמים 1, 2 ו-7 זוכו מעבירות מע"מ ועבירות נלוות אחרות באישום הראשון, השני והשלישי. בנוסף, נאשמים 1, 2 ו-4 זוכים מעבירות מע"מ באישום השני, ואילו נאשמים 11 זוכים באישום הרביעי. נאשם 1 זוכה אף הוא מהאישום השישי, כאשר בית המשפט נימק את חוסר הראיות החותכות.