ת"ע 13844-04-22

תקציר

השופט קיבל את ההתנגדויות לצוואה משנת 2021 שהגיש המנוח ופסק לטובת הצוואה משנת 2010. הסיבות קשורות בעיקר לספקות לגבי תוקפה הפורמלי של הצוואה משנת 2021. ראשית, למרות שהצוואה אושרה על ידי נוטריון, הנוטריון לא הקפיד על הנהלים הקבועים בחוק, במיוחד בכל הנוגע לאישור הרפואי המאשר את כשירותו של המנוח, שהונפק חמישה ימים קודם לכן. שנית, השופטת הטילה ספק בכך שהצוואה "הוגשה לרשות על ידי המצווה עצמה", כנדרש בחוק, שכן למבקש, בנו של המנוח, הייתה מעורבות משמעותית בעריכת הצוואה. המבקש יצר קשר עם הנוטריון, הביא את המנוח לפגישה ומסר פרטים על העיזבון שייכללו בצוואה. נסיבות אלה, לצד התנהגותו האלימה של המבקש, גילו המתקדם ופגיעותו של המנוח, העלו חשד להשפעה בלתי הוגנת. השופט הדגיש כי צוואה שנערכה תחת השפעה כזו לא תשקף את כוונותיו האמיתיות והחופשיות של המנוח. בנוסף, הוטל ספק אם המנוחה הבינה את הנוסח העברי עליו חתמה, במיוחד לאור היעדר כל אזכור של הסכם מכר עדכני הסותר את הוראות הצוואה. בעקבות זאת הורה השופט על קיום הצוואה משנת 2010 וחייב את המבקש בהוצאות בסך 60,000 ₪ שישולמו למתנגד.