ס"ע 29596-05-15

תקציר

התובע, עובד החברה הנתבעת, תבע את החברה בתשלומים שונים הקשורים להעסקתו. החברה הנתבעת עסקה בשיווק והתקנה של ציוד אנרגיה סולארית. התובע עבד בחברה מיולי 2012 עד אוקטובר 2014, עם כמה הפרעות. המחלוקת העיקרית הייתה האם התובעת זכאית לפיצויי פיטורים עם עזיבת החברה. בית הדין קבע כי הוראות צו ההארכה בתחום המתכת, החשמל והאלקטרוניקה חלות על העסקתו של התובע. עוד נקבע כי עזיבתו של התובע את החברה הייתה פיטורין בהסכמה, המזכה אותו בפיצויי פיטורים המחושבים על בסיס שכרו הממוצע בתקופת ההעסקה. התובע היה זכאי גם לקבל תשלום עבור פדיון ימי חופש, דמי הבראה, דמי חגים ופיצויים במקום הפרשה לפנסיה. בית המשפט קיבל את רישומי הנוכחות של הנתבעת כאמינים, מהם עולה כי התובעת לא עבדה שעות נוספות כלשהן. לפיכך, תביעתו לתשלום שעות נוספות נדחתה. עוד קבע בית המשפט כי יש להחזיר סכומים מסוימים שנוכו שלא כדין משכרו של התובע בגין שימוש בטלפון, בצירוף חלק מהמע"מ הנקוב בחשבונית. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצויים שונים בסך כולל של 42,664 ₪, לרבות הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, חויבה הנתבעת בכיסוי שכר טרחת עורך דינה של התובעת, בסך 10,000 ₪.