ע"א 3576/15

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה לסעד הצהרתי בנוגע לבעלות בשתי דירות. התביעה הוגשה על ידי מספר מערערים אשר ביקשו מבית המשפט להצהיר כי מילאו את התחייבויותיהם על פי הסדר שנחתם בשנת 2000 וכי פסק דין קודם בעניין הדירות בטל אפוא. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה מכמה טעמים. ראשית, בית המשפט קבע כי עילת התביעה של המערערים מוצתה בשל פסק דין קודם באותו עניין, שלא הוגש עליו ערעור. שנית, בית המשפט מצא כי המערערים פעלו מאוחר מדי, שכן היו מודעים לכוונותיו של כונס הנכסים בנוגע לדירות, אך הגישו את התביעה רק לאחר שלוש שנים, אז הורע מצבם של המשיבים. שלישית, בית המשפט המחוזי קבע כי אין יריבות בין המערערים לבין המשיבים ביחס לאחת הדירות, ורביעית, הוא פירש את הסכם הפשרה שבמרכז התיק באופן שונה מפרשנותם של המערערים, וקבע כי אין בו כדי למנוע את מימוש הדירות. המערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 100,000 ₪. לאחר מכן ערערו המערערים על פסק דין זה לבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה, שכן בית המשפט העליון הסכים עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי להסכם הפשרה ולא ראה עילה להתערב בממצאיו העובדתיים. בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון כי המערערים יישאו בהוצאות המשיבים ביחד ולחוד, בסך של 35,000 ₪.