עת"מ 46670-08-20

תקציר

בית המשפט המחוזי מרכז לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דן בעתירה נגד הליכי גבייה מנהליים שפתחה עיריית רחובות נגד בעל שליטה, במטרה לגבות יתרת ארנונה שחבה חברה. בעתירה נטען כי לחברה לא היו נכסים בעת הפסקת פעילותה וכי הליכי הגבייה המנהליים אינם ראויים לבירור שאלות עובדתיות. בית המשפט הסכים עם עמדת העותר, קיבל את העתירה וקבע כי אין לנקוט בהליכי גבייה מנהליים נגד בעל השליטה. נקבע כי העירייה לא הצליחה להוכיח כי לחברה היו נכסים בעת הפסקת פעילותה או כי שווי נכסים אלה תואם את חובות המס. בית המשפט העדיף גישה המטילה את נטל ההוכחה על העירייה להוכיח את קיומם של נכסים ואת ערכם, מה גם שהליכי הגבייה נפתחו שנים לאחר הפסקת פעילות החברה, דבר המקשה על הנישום להביא ראיות. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי הליך העתירה המנהלית אינו מתאים לבירור עובדתי מקיף, והפנה את העירייה לתביעה אזרחית כדרך הפעולה הראויה. בנוסף, ציין בית המשפט כי חוק ההסדרים, המאפשר גבייה מינהלית, נעדר מנגנון השגה וערעור לערעור על התשתית העובדתית של הדרישה. עובדה זו, יחד עם היעדר חזקת ידיעה מצד בעל השליטה בדבר חובות החברה, הופכת את המסלול המנהלי לבלתי ראוי. פסק הדין התייחס בקצרה גם לטענות העותרת בדבר התמהמהות העירייה בגביית החוב והעדר החזקה הנטענת, ומצא כי אין צורך להתייחס אליהן נוכח המסקנה העיקרית. העתירה התקבלה, והעירייה חויבה לשאת בהוצאות העותר.