ת"א 831/08

תקציר

התובעת, הסובלת משיתוק מוחין בינוני עקב פגות קיצונית, טוענת כי בית החולים הנתבע התרשל כלפי אמה במהלך הריונה. התובעת טוענת כי הרופאים לא יידעו את אמה בדבר סיכוני הפגות והאפשרות להפסקת ההיריון, ובכך פגעו באוטונומיה שלה. בנוסף, טוענת התובעת כי הניתוח הקיסרי שבוצע באמה נעשה ללא הסכמתה ומהווה תקיפה. התובעת תובעת גם פיצוי בגין הולדה שלא כדין, בטענה כי חייה מלאי סבל ומוטב היה שלא להיוולד כלל. הנתבעת מכחישה את הטענות לרשלנות ופגיעה באוטונומיה, וטוענת כי הטיפול שניתן לאמו של התובע היה ראוי. לטענת הנתבעת, הפרקטיקה המקובלת במצב של קרע מוקדם של קרומים היא טיפול שמרני ולא הפסקת הריון, ובכל מקרה ועדת ההפלות לא הייתה מאשרת את הפסקת ההיריון. הנתבעת מכחישה גם את הטענה בדבר היעדר הסכמה מדעת לניתוח הקיסרי ואת טענת ההולדה שלא כדין. בית המשפט קבע כי הנתבע לא התרשל כלפי אמה של התובעת. מהראיות עולה כי האם אכן עודכנה במצבה הרפואי ובסיכונים הכרוכים בכך, והטיפול השמרני שניתן לה היה ראוי ושיפר את סיכויי הישרדות העובר. עוד קבע בית המשפט כי הניתוח הקיסרי בוצע עקב מצב חירום ובהסכמת היולדת. לפיכך, הנתבעת לא הפרה את חובת הגילוי ולא תקפה את אמה של התובעת. בנוסף, קבע בית המשפט כי מצבו של התובע אינו מצדיק הכרה בעילת תביעה בגין הולדה שלא כדין, וממילא הנתבע לא התרשל. לפיכך נדחתה התביעה בגין הולדה שלא כדין. בית המשפט הורה לתובע לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע, שכן התביעה לא הייתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה, ופסק לנתבע 29,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות.