ת"א 59500-08-21

תקציר

מדובר בפסק דין אזרחי בו תובע התובע את הנתבע לפיצויים בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 8.6.2019 בה נפגע התובע. התובע טען כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לו שברים מורכבים ונזק לסחוס תוך מפרקי שהצריך ניתוח והותיר אותו עם נכויות קבועות וכאבים משמעותיים. התובע טען כי נגרמו לו הפסדי שכר, הפסדי פנסיה ונזקק לעזרה מאחרים בשל פציעתו, כמו גם הוצאות רפואיות והוצאות ניידות מוגברות. התובע תבע גם פיצויים בגין התאמות דיור ונזקים לא ממוניים. מנגד, טען הנתבע כי טענות התובע מוגזמות וכי מספר סתירות עלו מעדותו ומעדויות עדיו. עוד טען הנתבע כי התובע תרם לנזקיו בכך שלא עבר ניתוחים מומלצים ולא עשה מאמצים להשתקם ולחזור לעבודה. בית המשפט קיבל את גרסת התובע לאירועים והטיל על הנתבע אחריות לתאונה. השופט בחן בקפידה את הראיות הרפואיות ואת עדויות המומחים והגיע למסקנה כי התובע סובל משבר חמור ופגיעה בסחוס תוך מפרקי, אשר גרמו לו לכאבים מתמשכים. בית המשפט קבע את הנכות הרפואית של התובע בשיעור של 45%. באשר לליקוי התפקודי קבע בית המשפט כי סביר להניח שהתובע לא יוכל לחזור לעבודתו הקודמת כמכונאי רכב בשל מגבלותיו, אך יוכל להשתלב בשוק העבודה. השופטת קבעה את הפגיעה התפקודית של התובע בשיעור זהה לזה של נכותו הרפואית, דהיינו 45%. בחישוב הפסדי השכר של התובע, קיבל בית המשפט את שכרו החודשי הממוצע של התובע לפני התאונה כ-7,100 ₪ ופסק לו 345,300 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-1,235,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים. כמו כן פסק בית המשפט לתובע 197,500 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 200,000 ₪ בגין סיוע בעבר ובעתיד מאחרים, ו-25,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד. באשר להוצאות ניידות, בית המשפט הכיר בצרכיו המוגברים של התובע עקב פציעתו, אך ציין כי לא סיפק קבלות כלשהן עבור נסיעות במונית. השופט פסק לו 120 אלף שקל בגין הוצאות ניידות בעבר ובעתיד. בית המשפט דחה את תביעת התובעת להתאמות בדיור, ולא מצא ראיות התומכות בה. בגין נזקים לא ממוניים שקל בית המשפט את גילו של התובע, נכותו הרפואית לצמיתות ותקופת אשפוזו, ופסק לו 149,500 ₪. מסכום הפיצויים הכולל בוצעו ניכויים מסוימים, לרבות תשלום מיידי ששילם הנתבע ותגמולים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט הורה על הקפאת קיזוז של 205,119 ש"ח בגין הטבות ניידות עתידיות של הביטוח הלאומי, למשך שלוש שנים. אם התובע הגיש בקשה להטבות אלה בתוך תקופה זו, הסכום ינוכה מפיצויו. בסיכומו של דבר, נפסקו לתובע סך של 2,272,300 ₪, כולל שכ"ט עו"ד והוצאות. פסק הדין פירט גם את הניכויים ואת מועדי התשלום. פסק הדין יכול להתפרסם בעילום שם.