עמ"נ 353/06

תקציר

בעל שתי דירות בחיפה ערער על החלטת ועדת הערר של עיריית חיפה לדחות את התנגדותו להיטלי ארנונה. הדירות סווגו באופן שונה על ידי העירייה, והבעלים טען כי יש לסווג את כל הדירות כ"בניינים תת קרקעיים", מה שיביא לארנונה זולה יותר. ועדת הערר, לאחר ביקור במקום, פסקה לטובת העירייה בעניין זה, והבעלים ערער לבית המשפט. השופט, השופט ב' גילאור, החזיר את הדיון לוועדת הערר לשם הבהרה האם מסלעה שנבנתה על צלע ההר מול הדירות היא קיר תמך, כפי שנטען על ידי הבעלים. ועדת הערר מינתה מומחה, שאישר כי המסלעה אכן הייתה קיר תמך. עם זאת, הוועדה קבעה כי מאחר שרוחב המסלעה מיותר, לא ניתן לראות בה קיר תמך לצורכי סיווג מס. עוד קבעה הוועדה כי המרחק בין המסלעה לדירה צריך להימדד בגובה אדן החלון ולא בגובה הקרקע, ולכן הדירות אינן זכאיות לסיווג הבניין התת קרקעי. הבעלים ערער על החלטה זו לשופט גילאור, שדחה את הערר, והסכים עם מדידות וסיווג הדירות על ידי ועדת הערר. עוד קבע השופט כי ניתן לפצל ולסווג את חלקיו השונים של נכס באופן שונה, וכי הסיווג של "בניין תת קרקעי חלקי" חל על חדרים בודדים ולא על הדירה כולה. הבעלים חויב לשלם את הוצאותיה המשפטיות של העירייה.