ת"א 57020-09-17

תקציר

התובעת, שירשה חלק מדירה משועבדת בגין חובו של אחיה, תבעה את הבנק על כך שלא הודיע לה כי החוב מובטח גם בדירה אחרת שניתנה לו במתנה. הבנק טען כי התביעה התיישנה, ובית המשפט קיבל אותה באופן חלקי; התביעה בדבר מועד מימוש הדירה וניהול המו"מ עם האח נדחתה, אך התביעה הנוגעת לאי גילוי בטוחות נוספות הותרה שכן הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות, אם כי באיחור ניכר. בית המשפט מצא את הבנק התרשל, הפר חובה חקוקה והפר את חובת תום הלב בכך שלא גילה את הבטוחות הנוספות, אשר אילו היו ממומשות היו מייתרות את הצורך למכור את הדירה שירשה התובעת. למרות פגמים פרוצדורליים משני הצדדים, התובע היה זכאי לשכר טרחה והוצאות, כאשר הבנק שילם סכום מופחת עקב שיהוי התובע והרחבת טענות מיותרת. פסק הדין הוגבל לחבות; בית המשפט יחליט על פיצויים לאחר פסק דין משלים. ככלל, חבות הבנק נבעה מכך שלא גילה לתובעת את הביטחונות הנוספים, דבר ששלל ממנה את האפשרות להגן על זכויות הירושה שלה.