בג"צ 7395/18

תקציר

העתירה הנדונה נסובה סביב מיקום מרכז חייו של העותר, ובפרט האם מקום מגוריו הקבוע הוא בתחום הרשות המקומית כנדרש בחוק הבחירות. בית המשפט מכיר בכך שהקביעה של מגורי קבע היא תלוית הקשר ומשתנה בין תרחישים שונים. במקרה זה, העותר מבקש להתמודד על תפקיד ראש העיר באלעד, ועל בית המשפט להכריע האם מקום מגוריהם הקבוע הוא אכן באלעד. פסק הדין קובע כי מגורי קבע הם מושג רב פנים, הכולל הן ממצאים עובדתיים והן מסקנות משפטיות. זהו שילוב של היבטים סובייקטיביים ואובייקטיביים, כולל כוונתו וזיקתו של הפרט, כמו גם זיקתו העובדתית למקום מסוים. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי מועמד לתפקיד מקומי צריך להיות בעל קשר ישיר ופעיל לקהילה אותה הוא מבקש לייצג. על יסוד הראיות שהוצגו, מגיע בית המשפט למסקנה כי מקום מגוריו הקבוע של העותרת בעת הגשת רשימת המועמדים לא היה אלע"ד אלא ירושלים. זאת ועוד, ההיבטים הפרוצדורליים של המקרה אינם מצדיקים את התערבותו של בית המשפט העליון בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. על פי חוק הבחירות, פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הוא סופי, והתערבות בג"ץ שמורה למקרים חריגים. בית המשפט אינו מוצא טעם בטענות העותר להצדיק סטייה מהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. אשר על כן, העתירה נדחית.