עס"ק 17/99

תקציר

פסק דין זה עוסק בשני ערעורים על סכסוך בין מרחב, ועד העובדים שלה, לבין כור, חברת האם של מרחב, בנוגע למכירת מניות מרחב לחברה אחרת, ליפסקי. הערעור הראשון מערער על החלטת ביניים של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע למחוק את כור כמשיבה ולא לאחד את הדיון בתיק עם תיק קשור אחר. הערעור השני מתנגד לסירובו של בית הדין האזורי להוציא צו מניעה האוסר על העובדים לשבות או להפריע לעבודה במפעל מרחב. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי שגה בית הדין האזורי בכך שמחק את כור כמשיב, שכן כור חיונית לבירור השאלות שבמחלוקת. עוד קבע בית המשפט כי יש לאחד את שני העניינים לדיון אחד, שכן הם מהווים סוגיה משפטית אחת הנובעת מאותה מחלוקת. באשר להודעת השביתה, קבע בית הדין כי היא חוקית, שכן היא מקיימת את דרישות ההודעה המוקדמת ותום הלב ביחסי העבודה. בית הדין בחן את האיזון בין זכות השביתה לבין הפגיעה הפוטנציאלית במעסיק וקבע כי שביתה היא זכות יסוד של העובדים, שיש לאזן בינה לבין זכויות יסוד אחרות ומידת הפגיעה במעסיק. מכיוון שמטרת השביתה היא לגרום לכאב כדי להיות יעילה, בית המשפט אסר על אמצעים שיגרמו נזק בלתי הפיך למכונות. הערעור הראשון התקבל, הערעור השני נדחה, וניתן צו מניעה האוסר על שביתה או שיבוש עבודה למשך 30 יום עד לסיום הדיון.