ת"א 39146-03-19

תקציר

הסכסוך בין התובעים לנתבע נסוב סביב הסכם מכר והסכם שיתוף הנוגע לחלקת מקרקעין. התובעים טענו כי הנתבע הפר את ההסכמים בכך שהתנגד לתוכנית שהייתה חלק בלתי נפרד מהעסקאות. עם זאת, השופט מצא כי מעשיו של הנתבע היו מוצדקים, שכן התובעים לא קיבלו את הסכמתו לשינויים שנעשו בתכנית, לרבות ייעוד מקומות חניה מצידו במגרש. התובעים לא הוכיחו כי הנתבע הסכים לשינויים או כי היה מודע להם טרם חתימת ההסכמים. זאת ועוד, הנתבע היה זכאי להתנגד לתכנית, שכן מתכונתה הנוכחית פגעה בזכויותיו על פי הסכם השיתוף. השופט הדגיש כי שיתוף הציבור בקבלת החלטות הוא עיקרון דמוקרטי, ולא ניתן לראות בטענת הנתבע את זכויותיו כחוסר תום לב. מאחר שהתובעים לא הוכיחו הפרה יסודית של ההסכמים על ידי הנתבעת, בקשתם לבטל את העסקאות נדחתה. תחת זאת, מצא בית המשפט כי התובעים הפרו את ההסכמים בכך שהגישו תכנית ללא חתימת הנתבע או הסכמתו. בנוסף, טענות התובעים בדבר התנהלות הנתבע לאחר הגשת התביעה נתפסו כהרחבה של התיק ולא משכנעות. השופטת אישרה את תוקפם של הסכמי המכר והשיתוף והורתה לתובעים לכסות את הוצאות הנתבע בסך 40,000 ₪.