תמ"ש 80170/96

תקציר

פסק הדין מכריז על התובע, שהוא אחיו של הנתבע, כבעלים היחיד של נחלת 22 במושב עובדים עדנים. פסק דין זה מיישב מחלוקת שהתעוררה בין שני האחים לאחר מות הוריהם בנוגע לזכויות בנכס הנ"ל, הידוע גם בשם החווה. הנתבעים הסכימו כי הזכויות בחווה יועברו לתובע, אך התווכחו האם על התובע לפצות את אחיו על מחצית מזכויות החווה. בית המשפט קובע כי הנתבע אינו זכאי לכל פיצוי כספי מאחיו. פסק הדין מתבסס על הטענה כי הזכויות במשק אינן עוברות בירושה ולכן אינן נחשבות לנכסי עיזבון. על פי הסכם המשבצת, הזכויות בחווה חוזרות למינהל מקרקעי ישראל עם פטירת הבעלים. לאחר מכן מעניק המנהל את הזכויות לבן זוגו או לילדו של הנפטר המוכן ומסוגל לקיים את המשק, ומייתר את הצורך לפצות את היורש השני. במקרה זה, מאחר ונמצא כי התובע מסוגל לקיים את המשק, הזכויות הועברו אליו כדין, ואין לנתבע כל פיצוי. כמו כן, הנתבע מנוע מלתבוע פיצויים בשל הסכם שערך בשנת 1986, במסגרתו קיבל כ-28,000$ בתמורה לוויתור על זכויותיו בחווה. עוד מדגישה השופטת כי הסכמת הנתבע ומדיניות מינהל מקרקעי ישראל, המונעת פיצול עזבונות, תומכות בבעלות הבלעדית של התובע במשק. הנתבע חויב לשלם לתובע 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, צמוד למדד, וריבית שנצברה ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.