ע"פ 6024/02

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסקי הדין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעניינם של ארבעה מערערים שהיו מעורבים בחטיפת איש עסקים ירושלמי תמורת כופר. השופט מ' חשין מתאר את התיק, שבו מעורבים מחמוד, מוראד, סמיר ויוסף. שלושת האחרונים ערערו על עונשי המאסר שנגזר עליהם, וגם על גזר דינו של מחמוד הוגש ערעור. בית המשפט בחן בדקדקנות את חומר הראיות, והתמקד בעיקר בטביעות אצבעותיהם של המערערים שנמצאו בזירת הפשע, ומצא בהן אינדיקציות חזקות למעורבותם. מחמוד ומוראד לא סיפקו כל הסבר לטביעות אצבעותיהם על סרט ההדבקה ששימש לריסון הקורבן, מה שהוביל את בית המשפט להסיק את אשמתם מעבר לספק סביר. ערעורו של סמיר, שהתמקד בהסבר טביעת אצבעו על סרט דמים בטנדר, נדחה גם הוא בשל חוסר אמינות וקיומן של ראיות מפלילות נוספות. בית המשפט אישר את פסקי הדין של בית המשפט המחוזי בעניינם של מחמוד, מוראד וסמיר, ומצא אותם אשמים בקשירת קשר, חטיפה ותקיפה. עם זאת, בית המשפט קיבל את ערעורו של יוסף, ביטל את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר והרשיע אותו בעבירה הפחותה של סיוע לסחיטה. עונשו הופחת לשנת מאסר בפועל, עם שישה חודשי מאסר על תנאי, על פי הסכם בין המדינה למערער. השופטים סברו כי העונשים שהוטלו על מחמוד, מוראד וסמיר היו מידתיים ביחס לתפקידם בפשע, במיוחד בהתחשב בעונשים המרביים הקבועים בחוק.