מ"ת 29455-01-19

תקציר

השופט מצא די ראיות כדי לתמוך בעובדות כתב האישום ופסק לטובת התביעה. הראיות שהוצגו, לרבות צילומי מצלמות אבטחה, עדויות של עדי ראייה וראיות פיזיות, יצרו עילה לכאורה נגד הנאשמים. רכבם, יונדאי בעל מאפיינים ייחודיים, נראה סמוך לזירת הרצח בזמנים רלוונטיים, ושלושה בני אדם נראו נפרקים ממנו. הדבר תאם את תיאורי העדים ושלל את האפשרות שמדובר בקורקינט, כפי שטענו הנאשמים. דבריה של אשת הנאשמים וגילוי שרידי ירי ודמו של הנאשם ברכב יום לאחר הרצח סיבכו עוד יותר את הנאשמים. השופט ציין גם את משמעות התנהלות הנאשמים לאחר האירוע, לרבות בריחתם ושתיקתם בחקירות, שחיזקו את טענת התביעה. לזיהוי הנאשמים בצילומי האבטחה, אף שלא היה מוחלט, היה משקל רב יותר מהערכת בית המשפט עצמו, במיוחד בהתחשב בזמן שחלף מאז הרצח. ככלל, מארג הראיות, יחד עם שתיקת הנאשמים, הובילו את השופט למסקנה כי קיים יסוד סביר להניח כי הנאשמים היו מעורבים בעבירות המתוארות בכתב האישום.